לא תמיד יש הסכמה על תקשור. איך מביאים את משמעויות התורה החדשה כיום, כאשר אי הבנות ופיצול בין מתקשרים רוחניים אינם מעודדים הגשה ברורה של הדברים לציבור? אם אין הבנה בין מתקשרים יהיה קשה ללמד. ראוי ליצור תקשורת בונה בין מתקשרים רוחניים, להתכנס ולמצוא דרך להבנה בין מתקשרים מומלצים כדי לומר לציבור את דברם.
יש אור שצריך לגלותו. ואת האור הזה נביאי ישראל הגדירו היטב בתור התורה החדשה העומדת להופיע באחרית הימים. לאמתו של דבר אין מדובר בתורה חדשה כי התורה עתיקת יומין מתחילת הבריאה, וזוהי תורת החירות שאנשי ונוס וסיריוס וכל השמשות ניסו להפיץ גם כאן על פלנטה ארץ. אלא שכאן משה הביא אותה בתור לוחות העדות (הדעת) הראשונים ושבר אותה לרגלי ההר כשראה את העם רוקד סביב העגל. הוא הבין שהציבור עדיין אינו בשל ואינו מוכן לקבלה באופן מתומצת. כאשר הדרך להבאת תורת אור שלפיה יכתתו חרבותם לאתים היא אחת – דרושה הבנה בין מתקשרים רוחניים כדי שאפשר יהיה לעשות את העבודה הזאת.
ולמעשה, קהל היעד הוא האנשים הפלנטאריים, עמלים וקשי יום, שעמלו גלגולים רבים כדי להגיע כיום ליכולת בחירה בין ברכה לקללה. הם המבקשים לעלות לראשונה על שביל ההתפתחות המודעת. ולזה מתכוונים כשאומרים "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". כי כל ה"שומברות" שבאים מכוכבי האהבה והאינטואיציה ונוס וסיריוס לעזור פה, גם אם ייצאו מפה בבושת פנים, תמיד יקבלו הילינג ותימצא הדרך להחזיר אותם הביתה. לא באנו להציל את המצילים אלא את הניצולים.
רמאות, עושר וניצול הם מנת חלקו של האדם במעורבות היומיומית שלנו. בפלנטה למעשה לא חסר מזון וכל אשר אדם צריך ישנו למכביר. ובכל זאת ברזי השפע בידיים רעות המנצלות את הציבור ומורידות אותו לשפלות הרוח ולהשפלה. ציבור זה אינו יכול להרגיש שהוא אלוהים, כאשר כל הדרכים אל הצרכים הבסיסיים שלו חסומות בפניו על ידי אותם כרישים, שכל עיסוקם הוא להראות לנו שאנחנו בעצם אפס, כי יש ששולטים ביד רמה בצינורות השפע של עולם הטבע, השייך למעשה לכולם.
יש מתקשרים רוחניים עם תפקיד נכבד להתאחד סביב ההיגד של הנביא –"ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם… ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר." (יחזקאל ל"ו, 24-26).